רחל הוכמןראש תחום פיתוח קול

    היא מורה לפיתוח קול, ממייסדי ההדרכה הקולית בישראל ומפתחת שיטת 'השירה הטבעית' (Natura Canto).

    נולדה בקיבוץ מעברות, הוכמן היא בתו של המלחין הקלאסי נסים נסימוב. בוגרת האקדמיה למוזיקה על שם רובין בתל אביב במגמת ביצוע והוראת פיתוח קול. בין מוריה נמנו אלכסנדר אוריה בוסקוביץ', אשתו מרים בוסקוביץ' וגארי ברתיני. במלחמת יום הכיפורים נהרג בעלה יצחק (הוכלה), מורה לחינוך גופני. בנם הוא השחקן אורי הוכמן.

    קריירה

    הוכמן לימדה בחוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב, בסמינר הקיבוצים ובאקדמיה למוזיקה בירושלים. היא משמשת מזה שנים רבות כמדריכה קולית בהפקות רבות בכל התיאטראות בישראל ומלמדת פיתוח קול שחקנים וזמרי פופ. בין תלמידיה ניתן למנות את מירי מסיקה, יהודה פוליקר, יהודית רביץ, יהורם גאון, גלי עטרי, עפרה חזה, ירדנה ארזי, מאור כהן, גידי גוב, נינט טייב, שירי מימון, מיקה קרני, הראל סקעת ועוד רבים. הוכמן שימשה כמדריכה קולית בהפקות מוזיקליות עם מוזיקאים בינלאומיים כמו קרלוס מירנדה ושימשה כמדריכה הקולית של הלהקות הצבאיות ושל תיאטרון צה"ל. הדריכה את המקהלה הקאמרית של תל אביב בניצוחו של מיכאל שני. בין עבודותיה בתיאטרון הרפרטוארי בארץ: 'הילד חולם' ו'כריתת ראש' מאת חנוך לוין ובבימויו, 'המצליחים' מאת עלי מוהר ויוני רכטרבתיאטרון החאן, הנפש הטובה מסצ'ואן ומעגל הגיר הקווקזי בתיאטרון הקאמרי ועוד. הוכמן הכשירה דור של מורים לפיתוח קול העושים שימוש בשיטתה, ממובילי ההדרכה הקולית בישראל, כמו דלית כהנא, יסמין גמליאל ויניב ברוך. היא בעלת טור קבוע בביטאון 'מילה' של המרכז הישראלי למקהלות וחבורות זמר.

    השירה הטבעית

    בשיטתה של הוכמן, מודרכים התלמידים להפיק את קולם ולגרום לתהודתו בצורה טבעית, בדומה לקול אותנטי שמקורו למשל בצעקה, צחוק או בכי. הטכניקה העיקרית הנלמדת תחת הדרכתה היא 'לכוון את הצליל לאף' ולהדגיש שם את תהודתו. הגוון האפי (מלשון אף) של קול המואזין כשהוא קורא למאמינים לתפילה הוא הבסיס לשיטת הלימוד. הוכמן מרבה להסתייע בדימויים מילוליים המדגישים את התחושה שבהפקת הצליל, דימויים המסייעים לתלמידיה לתפוס מושגים מוזיקליים מופשטים שקשה להפנימם ללא התנסות אישית ישירה.

    על אף שהשכלתה האקדמית של הוכמן היא קלאסית, מתמקדת שיטתה בביצוע מוזיקלי של חומרים מגוונים. טכניקת השירה הטבעית שהיא מלמדת משרתת רפרטואר רחב הכולל פופ, רוק, מוזיקה אתנית, תיאטרון, מחזות זמר ועוד. גישתה מתעלת את טכניקת הלימוד לשירות האמירה ודרישות הרפרטואר וככזו היא פרקטית ומכוונת-ביצוע. הוכמן מרבה להדגיש כי אין בפיתוח הקול כדי לפגוע ביצירתיות של הזמר וכי מטרתה איננה לשנות את הקול של הזמר אלא להעניק לו כלים מעשירים תוך שמירה על הסגנון הטבעי ועל הצבע הקולי הייחודי שלו.

    (מתוך ויקיפדיה)

    בבית הספר למוסיקה – ראש תחום פיתוח קול

    צרו איתנו קשר

    לכל שאלה אנחנו כאן. רק אל תשכחו לציין כתובת מייל וטלפון כדי שנוכל לחזור אליכם. תודה!

    Start typing and press Enter to search