אל תבנו (רק) על הכשרון

רוב המוסיקאים הצעירים לא יהיו כנראה ג'ימי הנדריקס או אלטון ג'ון. כדי להפוך את הכישרון שלכם להצלחה כלכלית, יש כמה דברים שחשוב לדעת:

ירדן, מוסיקאי די מוכשר, קיבל לא מזמן הצעה לא רעה על הנייר מחברת פרסום: "בוא תכתוב לנו מוסיקה לג'ינגל לקראת הבחירות, ותקבל סכום שיוכל לפרנס אותך למשך חודשיים-שלושה". ירדן, חדור אידיאלים, התלבט במשך יום או יומיים ואז דיווח לי: "החלטתי לוותר. מה, אפשר לקנות אותי בכסף?"

ובכן, ירדן טועה, ובגדול. כדי לכתוב ג'ינגל טוב צריך להשקיע המון מחשבה. צריך להבין במה מדובר, להכיר את הז'אנר, לדעת להעביר מסרים בצורה מהירה וחדה, לבחור מלודיה קליטה. אם מישהו מוכן לשלם לך 5,000 דולר על כתיבת ג'ינגל בתוך ארבעה ימים אתה לקחת את העבודה. סליחה על ההשוואה, אבל גם גדולי המלחינים הקלאסיים בהיסטוריה כתבו יצירות בהזמנה עבור האנשים שמימנו אותם. האם אפשר היה לקרוא גם למה שהם עשו זנות? 

קח את המוסיקה שלך לשלב הבא

מה אם אתה לא הג'ימי הנדריקס הבא?

לאור ריבוי מוסדות הלימוד, יש רבים שבטוחים שהכישרון שלהם לבדו יסייע להם להפוך את התחביב למקצוע. הם טועים, כמעט באופן גורף. נכון, תמיד יכול להגיע אליי סטודנט למבחנים ויתברר שהוא הביאה השנייה של ג'ימי הנדריקס. כאלה אני מעדיף לא לקבל ללימודים, משום שהם מספיק מוכשרים כדי להתפרנס מהכישרון לבדו. אגב, לא זוכר שנתקלתי בכאלה בארץ בשנים האחרונות.

הכישרון, כשלעצמו, יכול לסייע למוסיקאי להיכנס לתקופת פריחה, אבל אחריה רבים מהם נופלים על הקרשים ומתקשים לקום משום שאין להם את הבסיס, אין להם את היכולת להביע את עצמם ולענות באמצעות המקצוע שלהם על הצרכים של החברה.

לא על המוזה לבדה…

למוסיקה, במשך מאות שנים, ישנה הילה כאילו מדובר במקצוע שכל כולו מוזה: בן אדם מגיע הביתה, עוצם עיניים והופ יוצא לו להיט, או יצירה מוסיקלית. לא. אחרי כמה כיתות אמן מנהלים אישיים כמו מאיר קוטלר ובכירי תעשיית המוסיקה כמו רוני בראון, יהיה ברור גם לכם שמוסיקאי קם בבוקר לעבודה ולא למוזה. גם ערן צור וגם מתי כספי וגם שלמה ארצי קמים בבוקר, הולכים לאולפן ומתחילים לחשוב על טקסט חדש, על לחן חדש. זאת עבודה לכל דבר. ככה צריך להתייחס לזה.

אגלה לכם סוד קטן: כשאתם אמנים, אתם אלה שצריכים במקרים רבים, בוודאי בתחילת הדרך, להרים טלפונים לאנשים כדי שיבואו להופעות שלכם. לפעמים אתם אלה שסוחבים את הציוד שלכם. ובמקרים רבים מאוד אתם גם המשווקים. מי שחושב שהכישרון יסלול לו את הדרך להצלחה, צריך לחשב מסלול מחדש לפני שיתרסק על קרקע המציאות.

משלבים בין עבודה לתשוקה

לפני שנים ספורות המציאו כמה חבר'ה שלמדו אצלי שפה מוסיקלית לילדים בגנים, ומאז הם התפתחו לאימפריה. הוא ויולן, היא חלילנית נהדרת, הם כותבים, הפיקו תקליט אבל מצד שני הם בנו אימפריה שאפשר להיאחז בה כלכלית והם מקפידים להתמיד בעבודה בחברה שלהם. למה? כי זאת המוסיקה, לא רק מוזה אלא גם עבודה קשה שמאפשרת להם להיות רגועים מבחינה כלכלית כדי להתרכז בשאר הזמן ביצירה שלהם.

יש לא מעט סטודנטים שעובדים בבוקר בחוגים למוסיקה בבתי ספר ובגני ילדים, מקבלים 5,000-6,000 שקל לחודש, ובערב יש להם זמן להופיע עם הקטעים שלהם גם אם לא יוצא להם מזה כסף. העובדה שיש להם עוגן כלכלי, בתוך המקצוע הזה שנקרא מוסיקה, מגדילה את הסיכוי שהם יוכלו להביא את האמנות שלהם בצורה נינוחה אל הקהל מבלי להיות מוטרדים אם הם מכרו עוד כרטיס או פחות כרטיס להופעה, ואם ייצא להם מזה כמה שקלים לבירה או שהם יצטרכו לשלם.

ולסיכום

המוסיקה היא מקצוע, ולכן כל דבר שקשור אליה ומפרנס אתכם הוא זה שייתן לכם את הכוח ואת החוסן להמשיך בעיסוק היומיומי מבלי להיות מוטרדים. ברור, כולנו – וגם אני – שואפים להיות כוכבים, לקבל מחיאות כפיים וליהנות מעדת מעריצים. זה חלק בלתי נפרד מההתעסקות באמנות. לכן אנחנו שמים דגש רב על הביצוע. בסופו של דבר שום דבר אינו תחליף ליצירה ולביצוע, ובלעדיהם סביר להניח שלא תעסקו כלל במקצוע.

מאת יהודה כהן, מייסד ומנהל בית הספר למוסיקה של הקריה האקדמית אונו

רוצים ללמוד כיצד להתפרנס ממוסיקה? הגיע הזמן שתכירו את בית הספר למוסיקה. לפרטים לחצו כאן

כתבות מומלצות
צרו איתנו קשר

לכל שאלה אנחנו כאן. רק אל תשכחו לציין כתובת מייל וטלפון כדי שנוכל לחזור אליכם. תודה!

Start typing and press Enter to search